סגירת תיקים ללא כתב אישום גם בתיקי פשע

עו"ד איילת גלעם

 

סגירת תיקים והימנעות מהגשת כתב אישום- גם בתיקי פשע חמור

הליכים טרום משפטיים עשויים להיות מהותיים מאוד. לאחר שאדם נחקר במשטרה, קיים לו תיק פלילי פתוח. המחשבה כי "לא מדובר במשהו רציני" עלולה להוביל לשיקול דעת מוטעה.

רבים "מחכים" לקבל כתב אישום בדואר, או מניחים כי כל עוד נשלחו לביתם אזי חלפה הסערה מעל ראשם.

לעיתים, חוקרי המשטרה "תורמים" לעניין ומוסרים לחשוד כי "זה שום דבר, התיק ייסגר".

תפקידו של חוקר משטרה הוא איסוף ראיות ולא סגירת תיקים! גם תיק אשר סופו להיסגר עובר תהליך וקיימת סמכות רחבה יותר הפועלת להחלטת סגירתו.

מי שבוחן את חומרי החקירה בתיק בטרם סגירתו הוא משפטן, ולכן חשוב כי משני צדי המתרס יישב משפטן, לא רק מטעם הגוף האוסף ראיות כנגד החשוד, אלא גם מן הצד האוסף וחושף ראיות לזכותו.

חשוב להבין, כי מרגע קבלת כתב אישום חל שינוי משמעותי בתיק. לא מדובר עוד ב"תיק משטרה" אלא ב"תיק פלילי" המצוי בידי הרשות השופטת. הסטטוס של החשוד משתנה והוא הופך מ"חשוד" ל"נאשם". יש לכך נפקויות שונות, החל משינוי הרישום הפלילי, הצורך לעמוד בפני שופט ולהסתכן בענישה, וכלה בהוצאה משפטית אשר לרוב תהא יקרה יותר.

כך למשל, אדם מבוגר וחולה נעצר בחשד לביצוע עבירות מין חמורות כנגד קטינות, עבירות של עד 10 שנות מאסר. העיתונות המקומית במקום מגוריו רעשה ותיקו הועבר לפרקליטות לצורך הגשת כתב אישום. משהגיע ההלקוח אל משרדי והועבר הטיפול בו לידיי, התנהלתי אל מול הפרקליטות, עד אשר נסגר התיק ולא הוגש כתב אישום כנגדו, זאת, על אף שהיה מצוי עדיין בתנאי על ביצוע עבירות דומות בעבר.

לכן, בדומה לאדם המגלה כי הוא לוקה במחלה וככל שיקדים לטפל בה עולים סיכויי החלמתו, כך, טיפול מהיר בהליך הפלילי עשוי למנוע נזק רב ואף להציל ממאסר.