גירושין, משפחה וירושה

חשוב לדעת לפני שמתגרשים

לפי נתונים סטטיסטיים למעלה מרבע מן הזוגות הנישאים בישראל מתגרשים. הליך הגירושין עשוי לכלול בתוכו רבדים רבים ומורכבות, ככל שאבן המחלוקת בין בני הזוג גדולה יותר. בין היתר, עשויות להתעורר מחלוקות בדבר חלוקת הרכוש, משמורת על ילדים, מזונות ילדים, מזונות אישה ועצם קבלת הגט.

בראש ובראשונה חשוב להבין את הפרוצדורה והמבנה הכללי של ההליך. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, מקנה לבתי הדין הרבניים סמכות ייחודית לדון בענייני נישואין וגירושין של בני זוג יהודים בישראל. כלומר מתן אישור נישואין או עריכת הגט ואישורו ייעשו בידי בית הדין. עם זאת, ישנה סמכות לבית משפט לענייני משפחה לדון בכל התביעות הנלוות כגון: חלוקת רכוש, מזונות, משמורת ילדים וכדומה. מבנה זה יוצר פעמים רבות מצב של "מרוץ סמכויות". המשמעות היא כי מי שפנה ראשון לערכאה מסוימת (בית הדין או בית משפט לענייני משפחה) זוכה כי העניין שבגינו פנה יידון באותה ערכאה ולעיתים גם תביעות כרוכות יידונו בה (למשל עניינים שניתן "לכרוך" ולהצמיד לתביעת גירושין) ישנן משמעויות רבות לכך, החל מן הפרוצדורה הנוהגת בכל ערכאה (למשל התייחסות שונה לראיות מסוימות בכל ערכאה, נפקות קביעה הלכתית וכדומה) וכלה בפסיקה שונה.

דבר נוסף, לפני עשיית צעד כלשהו יש בדרך כלל צורך באיסוף ראיות לשם הצלחת הוכחת טיעוניך בבית המשפט או בית הדין והפניה אל הערכאה הרלוונטית צריכה להיעשות אף היא בצורה נכונה.

בענייני משפחה ובייחוד בענייני גירושין, ישנה משמעות רבה להתנהלות אישית של הצדדים לפני ובמהלך ההליך. לכן, רצוי לשמור על "פרופיל נמוך" ולא ליצור פרובוקציות כלשהן עד להיוועצות עם עורך דין וקבלת הנחיות מדויקות. 

פניה לעורך דין המתמחה בתחום הגירושין בטרם ייעשה צעד כלשהו - היא עניין קריטי!  

ירושה וצוואה

הכלל הוא, כי צוואה גוברת על דיני הירושה. המשמעות היא כי כאשר אדם ערך צוואה, עזבונו יחולק על פיה לאחר פטירתו. אולם באם הנפטר לא ערך צוואה, אזי ברירת המחדל היא פניה לדיני הירושה וחלוקת עזבונו תעשה על פי הקבוע בחוק הירושה. כמו כן, כלל נוסף הוא כי צוואה מאוחרת גוברת על צוואה קודמת (האחרונה שנערכה תהא ברת תוקף).

החוק מכיר בכמה סוגי צוואות.

צוואה ע"י עדים: צוואה יכולה להיעשות בכתב, כאשר מצוין בה תאריך עריכתה וכן מופיעים חתימת המצווה וחתימותיהם של שני עדים בגירים שאינם פסולי דין ואין להם אינטרס אישי בעיזבון.

צוואה בכתב ידו של המצווה: כאמור, תוך ציון עריכתה וחתימת ידו של המצווה.

שתי הצוואות הנ"ל רצוי להפקיד בידי רשם הירושות לבל יתגלעו חילוקי דעות בגין מהימנות הצוואה ו/או תאריך עריכתה.

צוואה בעל פה: במקרים חריגים מאוד. עשויות לעלות מחלוקות בנוגע למהימנותה ולכן אינה מומלצת.

צוואה בפני רשות: צוואה אשר נערכת מול גופים המוגדרים בחוק הירושה כ"רשות" (בית משפט, רשם לענייני ירושה, נוטריון, בית הדין וכו').

עריכת צוואה באופן תקין ע"י עורך דין העוסק בתחום - רצויה ועשויה למנוע חיכוכים, הליכים מיותרים ועוגמת נפש בעתיד.